Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘צילום תיעודי’

Boaz_Lanir_Symposium

Read Full Post »

תיעוד חברתי לא היה קיים בצילום הישראלי עד לשנות השבעים.[i] מבין הצלמים הראשונים שהחלו להפנות את מבטם לסוגיות חברתיות בישראל, בלטו מאד צלמי הקיבוצים. זה קרה בפרק זמן קריטי בהתפתחות החברה הישראלית של מעבר מחברה המדגישה את הקולקטיב לחברה המדגישה את האינדיבידואל. הקיבוצים עצמם חוו טלטלה קשה ורובם המכריע חדלו להיות חברה שיתופית ועברו הפרטה.

גולן ונדב ברפת, 2007

גולן ונדב ברפת, 2007

יהושע זמיר צילם בשנות ה-70 את חברי המושבים ירדנה ובית יוסף, את חברי קיבוצו עין דור ואת תושביו הערבים של כפר מיסר השכן. במחצית הראשונה של שנות השמונים צילם מתי חלילי את חברי קיבוצו משמר העמק בחדריהם ובאותן השנים תיעד יעקב שופר, חבר קיבוץ שדה יואב, את אנשי השכונות בירושלים. באותה התקופה החל גם בועז לניר, חבר קיבוץ שער העמקים, לתעד את חברי קיבוצו. בניגוד לאלה שנזכרו למעלה, בועז לניר לא הפסיק את הפרויקט שלו והוא נמשך ברצף עד היום. זהו למעשה פרויקט הצילום החברתי הארוך ביותר שמתקיים בישראל והוא מציע הצצה נדירה לתא חברתי והשינויים העוברים עליו במהלך שלושים שנה.

בועז לניר נולד בקיבוץ שער העמקים והחל מ-1981 עסק בצילום עיתונות. במקביל המשיך כל העת בצילום אישי ובצילום חברתי והציג מדי פעם בתערוכות.

בועז החל בתיעוד הותיקים, מקימי הקיבוץ, שהיו אז בגדר "עולם הולך ונעלם" ומאז כבר אינם איתנו. בהדרגה הרחיב את היריעה והחל לצלם גם משפחות, זוגות, צעירים, מתנדבים ועובדים שכירים בקיבוץ.

אילן, רוני ואריאל במפעל, 1986

אילן, רוני ואריאל במפעל, 1986

במהלך התקופה עבר בועז מצילום במצלמת 35 מ"מ למצלמת 6X6 וכך השתנה גם פורמט התצלומים. הסדרה כולה צולמה בשחור-לבן ויש בה שילוב מיוחד של צילום דיוקן, תיעוד חברתי וצילום מבוים תוך הקפדה על הערך האסתטי.

בתערוכה שתפתח ביום חמישי בגלריה אינדי יוצגו לראשונה מבחר תצלומים מהסדרה המאפשרים הצצה לשינויים החברתיים שחווה הקיבוץ המהווים מראה לחברה הישראלית.

יוגב ומיטל בלול, 2013

יוגב ומיטל בלול, 2013

  • [i] תיעוד חברתי בצילום (Social Documentary Photography) הוא צילום שמטרתו לעורר מודעות לסוגיות חברתיות תוך הפניית המבט לאינדיבידואלים וקבוצות בחברה.

Read Full Post »

כמו בכל חורף נסעתי גם השנה להולנד כדי לקדם את המחקר שלי על הצייר ההולנדי Jacob Duck 1600-1667. כהרגלי השתדלתי להשקיע גם חלק מהזמן ולהתעדכן בתערוכות צילום, כאלה אשר בשל מורכבותן אינן מגיעות לארץ. הפעם היה עושר בלתי צפוי של תערוכות כאלה באמסטרדם ועל כן החלטתי להשקיע יום שלם בתערוכות צילום.

במשך כמה חודשים כבר ידעתי ועל כן ציפיתי בכיליון עיניים לרטרוספקטיבה של אחד מהצלמים האהובים עלי – ויליאם קליין (William Klein) – אשר מתקיימת במוזיאון FOAM לצילום באמסטרדם.

בכניסה למוזיאון FOAM, ינואר 2014

בכניסה למוזיאון FOAM, ינואר 2014

ויליאם קליין שייך לדור אשר החל מאמצע שנות החמישים ובמידה רבה כתגובת נגד לתערוכה "משפחת האדם", שינה את פני הצילום. איכשהו תמיד נדמה לי ש-ויליאם קליין נמצא בצילו של בן דורו הצלם רוברט פרנק. ויליאם קליין לא היה איש צילום. הוא הגיע לצלם בדרך מקרה ונעשה לאחד הצלמים היצירתיים ביותר בתולדות הצילום. הוא צילם מהמותן, לא הקפיד תמיד על פריים וקומפוזיציה מסורתיים ונהג לתת לדמויות לחלוף על פני המצלמה ולהיכנס כבדרך אגב לפריים שלו. את ההבדל בין רוברט פרנק לבין ויליאם קליין אפשר לראות בשני תצלומים מעניינים על אותו נושא, אשר נוצרו בערך באותו הזמן אך במרחק גיאוגרפי רב זה מזה. רוברט פרנק צילם את תצלומו המיתולוגי של קרון החשמלית בניו אורלינס והקפיד על פריים נקי ומאוזן. ויליאם קליין עשה את אותו הדבר, אך חיכה שאישה תחלוף על פניו ותיכנס לתוך הפריים. מי משני התצלומים מוצלח או מעניין יותר? זאת כבר שאלה של טעם. נדמה לי שגם אין תשובה לשאלה האם מישהו מהם היה מודע לתצלום של האחר או שזה סתם צירוף מקרים. מכל מקום התצלום של רוברט פרנק נעשה לאיקונה ואילו זה של ויליאם קליין לא זכה כמדומני לאותו המעמד.

William Klein, "Capellona" Passes Trolley, Rome, 1956

William Klein, "Capellona" Passes Trolley, Rome, 1956

Robert Frank, Trolley, New Orleans, c. 1955/1956

Robert Frank, Trolley, New Orleans, c. 1955/1956

התערוכה בנויה כהצבה ומבוססת באופן לא מסורתי על הצגת תצלומי שחור לבן על רקע שחור. היא מורכבת מהגדלות ענק ומהגדלות בפורמט בינוני המוצגות בתצריפים היוצרים למעשה קונטקטים ענקיים. החדרים מחולקים לפי המרחב הגיאוגרפי בהן צולמו העבודות: כך יש חדרים המוקדשים לתצלומים מ-ניו יורק, בריה"מ, יפן ואיטליה. חדרים אחרים (בקומה נפרדת) מחולקים לנושאים כגון הניסויים המוקדמים באפקטים של אור, תצלומי האופנה ועוד.

הרטרוספקטיבה לויליאם קליין, ההצבה, מראה מהחדר היפני לחדר הרוסי

הרטרוספקטיבה לויליאם קליין, ההצבה, מראה מהחדר היפני לחדר הרוסי

אחד הדברים המעניינים באמסטרדם הוא שעל אותה התעלה, ה-Keizergracht, במרחק של לא יותר מעשרים דקות הליכה, ניצב מוזיאון נוסף לצילום – מוזיאון בית מארסיי (Huis Marseille). מוזיאון זה, שהתרחב לא מזמן, מציג כעת אשכול תערוכות בנושא רוסיה בכלל והקווקז הרוסי בפרט.

חזית מוזיאון בית מארסיי, אמסטרדם, ינואר 2014

חזית מוזיאון בית מארסיי, אמסטרדם, ינואר 2014

התערוכה המרכזית היא של הצלם ההולנדי רוב הורנסטרה (Rob Hornstra), שהוא אחד המטאורים בסצנת הצילום העולמית. הורנסטרה נסע במשך כמה שנים ברחבי הקווקז, סיכן את חייו וחווה חוויות יוצאות דופן בדרך ליצירת גוף עבודות מרשים המתאר את הנופים והאנשים השסועים של האזור.

 Rob Hornstra, Kuabchara, Abkhazia, 2009, © Rob Hornstra Brothers Zashrikwa (17) and Edrese (14) pose proudly with a Kalashnikov on the sofa in their aunt and uncle's house. They live in a remote mountainous region on the border between Abkhazia and Georgia.


Rob Hornstra, Kuabchara, Abkhazia, 2009, © Rob Hornstra
Brothers Zashrikwa (17) and Edrese (14) pose proudly with a Kalashnikov on the sofa in their aunt and uncle's house. They live in a remote mountainous region on the border between Abkhazia and Georgia.

אלה הם צילומים אנושיים המצויים על הגבול שבין צילום תיעודי וצילום עיתונאי. הצילומים מלווים בטכסטים מרתקים ובהם הסיפורים האישיים המדהימים והקשים של אנשי חבל הקווקז הרוסי אשר במשך שנים נקרע בסכסוך קשה המתפרץ כל כמה שנים בצורת פיגוע טרור (ראו לאחרונה בעיר וולגוגרד ועל רקע אולימפיאדת החורף ב-סוצ'י) או מלחמה של ממש (למשל בצ'צ'ניה). בצילומים שלו מצליח הורנסטרה לגעת בסיפורים האישיים ועם זאת להימנע מהאלימות הפורנוגראפית אשר נוכחת כל שנה מחדש בתערוכת ה-World Press Photo ודומיה.

במקביל מוצגות שתי תערוכות מצוינות של צלמים רוסים. האחד הוא הצלם אולג קלימוב (Oleg Klimov) המציג תצלומים המתמקדים בנושא המים. קלימוב נדד ברחבי רוסיה ותיעד בתצלומי שחור-לבן בעלי איכות קלאסית את הרוסים על רקע נופי המים האדירים שלהם.

Oleg Klimov, Illegal crab catch in the Ochtoka Sea / Kamchatka, 2007 © Oleg Klimov

Oleg Klimov, Illegal crab catch in the Ochtoka Sea / Kamchatka, 2007 © Oleg Klimov

אולגה צ'רנישבה (Olga Chernisheva) מציגה קבוצת עבודות מרתקת של דיוקנאות בהגדלות ענק של קופאיות הרכבת התחתית של מוסקבה, אשר צולמו במהלך עבודתן מבעד לזכוכית התא שלהן.

Olga Chernysheva, On duty, 2007 © Olga Chernysheva

Olga Chernysheva, On duty, 2007 © Olga Chernysheva

משם המשכתי לרובע הגלריות, בעיקר כדי לראות את התערוכה של הצלם ההולנדי האן סינגלס (Han Singels) אשר במשך כמה שנים – בדרך כלל בקיץ – יצא עם אופניים לתעד את הפרות אשר רועות בנוף ההולנדי. זה נשמע באנאלי נורא, אך סינגלס הצליח ליצור תצלומים מרשימים אשר מחד מאפיינים היטב את הנוף ההולנדי ואת התנהלות הפרות בו ומאידך יוצרים שיח מרגש עם עבודותיהם של הציירים ההולנדים מתור הזהב אשר התמקדו באותו הנושא.

Han Singels, Dutch Landscape with Cows, 2003/2006, Color Photograph © Han Singels

Han Singels, Dutch Landscape with Cows, 2003/2006, Color Photograph © Han Singels

Albert Cuyp, Cows by a River, c. 1650, Oil on panel, 59x74 cm, Budapest, Museum of fine Arts

Albert Cuyp, Cows by a River, c. 1650, Oil on panel, 59×74 cm, Budapest, Museum of fine Arts

Read Full Post »