Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘גלריה אינדי’

Boaz_Lanir_Symposium

Read Full Post »

תיעוד חברתי לא היה קיים בצילום הישראלי עד לשנות השבעים.[i] מבין הצלמים הראשונים שהחלו להפנות את מבטם לסוגיות חברתיות בישראל, בלטו מאד צלמי הקיבוצים. זה קרה בפרק זמן קריטי בהתפתחות החברה הישראלית של מעבר מחברה המדגישה את הקולקטיב לחברה המדגישה את האינדיבידואל. הקיבוצים עצמם חוו טלטלה קשה ורובם המכריע חדלו להיות חברה שיתופית ועברו הפרטה.

גולן ונדב ברפת, 2007

גולן ונדב ברפת, 2007

יהושע זמיר צילם בשנות ה-70 את חברי המושבים ירדנה ובית יוסף, את חברי קיבוצו עין דור ואת תושביו הערבים של כפר מיסר השכן. במחצית הראשונה של שנות השמונים צילם מתי חלילי את חברי קיבוצו משמר העמק בחדריהם ובאותן השנים תיעד יעקב שופר, חבר קיבוץ שדה יואב, את אנשי השכונות בירושלים. באותה התקופה החל גם בועז לניר, חבר קיבוץ שער העמקים, לתעד את חברי קיבוצו. בניגוד לאלה שנזכרו למעלה, בועז לניר לא הפסיק את הפרויקט שלו והוא נמשך ברצף עד היום. זהו למעשה פרויקט הצילום החברתי הארוך ביותר שמתקיים בישראל והוא מציע הצצה נדירה לתא חברתי והשינויים העוברים עליו במהלך שלושים שנה.

בועז לניר נולד בקיבוץ שער העמקים והחל מ-1981 עסק בצילום עיתונות. במקביל המשיך כל העת בצילום אישי ובצילום חברתי והציג מדי פעם בתערוכות.

בועז החל בתיעוד הותיקים, מקימי הקיבוץ, שהיו אז בגדר "עולם הולך ונעלם" ומאז כבר אינם איתנו. בהדרגה הרחיב את היריעה והחל לצלם גם משפחות, זוגות, צעירים, מתנדבים ועובדים שכירים בקיבוץ.

אילן, רוני ואריאל במפעל, 1986

אילן, רוני ואריאל במפעל, 1986

במהלך התקופה עבר בועז מצילום במצלמת 35 מ"מ למצלמת 6X6 וכך השתנה גם פורמט התצלומים. הסדרה כולה צולמה בשחור-לבן ויש בה שילוב מיוחד של צילום דיוקן, תיעוד חברתי וצילום מבוים תוך הקפדה על הערך האסתטי.

בתערוכה שתפתח ביום חמישי בגלריה אינדי יוצגו לראשונה מבחר תצלומים מהסדרה המאפשרים הצצה לשינויים החברתיים שחווה הקיבוץ המהווים מראה לחברה הישראלית.

יוגב ומיטל בלול, 2013

יוגב ומיטל בלול, 2013

  • [i] תיעוד חברתי בצילום (Social Documentary Photography) הוא צילום שמטרתו לעורר מודעות לסוגיות חברתיות תוך הפניית המבט לאינדיבידואלים וקבוצות בחברה.

Read Full Post »

היום בערב יתקיים בגלריה אינדי אירוע הפתיחה לתערוכה של שוקה גלוטמן

להלן מצורף הטכסט ששוקה כתב לכבוד התערוכה:

"מסעישראל 1984"

תערוכה בגלריה קמרה אובסקורה בתל-אביב

 shuka indie spread 5

מסע

לאחר שהייה ממושכת בחו"ל, יצאתי למסע אשר אמור היה להביא אותי הביתה.

במהלכו, הדרך הפכה למטרה. סופו של המסע מצא אותי במקום אחר.

שוקה גלוטמן, תל-אביב, מאי 1984.

SHUKA_1_1

"מסעישראל 1984; מבט מחודש"– 7 הערות

תערוכה בגלריה אינדי בתל-אביב

 SHUKA_2

#  כמעט שלושים שנה אחרי "מסע- ישראל 1984", ואני עדיין בדרך- מחפש.

#  המחזה האקספרימנטלי בו אנו משתתפים בארץ המובטחת, יוצר עבור כולנו מצבים ומאפיינים ייחודיים ודינמיים. מרכיבי הישראליות ממשיכים לרתק אותי וגם להפתיע.

#  למרות השנים שחלפו, יסודות החוויה הישראלית הבסיסיים נותרו לצערי ללא שינוי מהותי.

#  המחיר האנושי ש"המצב" גובה במהלך השנים מהיחיד, ומכלל הקבוצות בחברה ממשיך להיות יקר. למדתי בזמן הזה להבין את המתח המתקיים בין המרכיב האישי למרכיב ההיסטורי שבחיים כאן, ואת הדרכים בה האמנות יכולה להתייחס אליהם.

#  המרחב בו התקיים הצילום בארץ בראשית שנות השמונים השתנה מאז לבלי הכר. כולם, כך נדמה, מצלמים ומצטלמים עכשיו, והתמונה המצטברת היא גדושה ומבלבלת. הסקרנות שלי ביחס לקשר האפשרי שבין צילומים  בודדים עדיין רבה. אפשרויות התחביר החזותי שבין סטילס לקולנוע ממשיכות לעניין ולהקסים אותי.

#  אני מודה לד"ר יוחאי רוזן, לחברות ולחברים השותפים בגלריה "אינדי" על ההזדמנות המשמחת הזו שיצרו עבורי.

#  המעשה המשותף של חברי "אינדי" הוא אופטימי במהותו, והוא מזכיר לי את  הזכות המיוחדת הגלומה במסע חיים עם צילום ואמנות.

שוקה גלוטמן, אבירים, אפריל 2013.

ELDAD RAFAELI 027

Read Full Post »

לפני כמה שנים יצאתי למסע בעקבות הצילום הישראלי, זה שקורותיו הועברו עד היום בעיקר כתורה שבעל-פה. מצאתי את עצמי נוסע ברחבי הארץ ונפגש עם צלמות וצלמים. כך גם הגעתי כמה פעמים למצפה אבירים למפגש עם שוקה גלוטמן ולשיחה על עבודותיו ועל הצילום הישראלי בכלל. במהלך השיחות הללו היה שוקה קם מדי פעם ממקומו, ניגש למחסן וחוזר משם עם קופסה ובה שקופיות, מחברות אמן או הדפסים. בשלב כלשהו שוחחנו על התערוכה "מסע" שהתקיימה בגלריה ב"קמרה אובסקורה" ב-1984 ושאותה אצר עודד ידעיה. התערוכה כללה תצלומי שחור-לבן של הסביבה הישראלית אותם צילם שוקה בשיטוטיו בארץ מיד לאחר שובו מהלימודים באנגליה בתחילת שנות השמונים. עם פירוק התערוכה הכניס שוקה את כל העבודות, טכסט הקיר והכתוביות לארגז קרטון והניח אותו במחסן. העבודות לא הוצגו או פורסמו מאז. עבודות אחרות מאותו מסע ברחבי הארץ פורסמו אחר כך בספר "אלבום ישראלי" שראה אור ב-1988. כעת פתח שוקה את הארגז ומתוכו עלו ובאו אותם הדפסים מקוריים ואיתם ריח של חומרי פיתוח ואבק. הארגז היה מן קפסולת זמן ששימרה את רוח התמימות של הצילום הישראלי בשנות השמונים.

shuka indie spread 5

בשנים שאחרי קום המדינה ולצד הפוטוג'ורנליזם, משל בכיפה הצילום הקיבוצי ובראשו פטר מירום שהפיק תצלומי נוף רבי הוד המהללים את נופה של הארץ. צילום אישי-ביקורתי המתפקד בסצנת האמנות החל בארץ למעשה רק במהלך שנות השבעים והיה עדיין בחיתוליו בשנות השמונים. שוקה גלוטמן הוא נציג בולט של הדור הראשון לצילום ביקורתי בארץ שאחד הביטויים המעניינים שלו היו תצלומים שנוצרו תוך כדי שיטוט ברחבי הארץ לאחר החזרה מלימודי צילום בחו"ל. המבט המחודש על נופי הארץ ואנשיה אפשר לשוקה לבחון את הסביבה הישראלית בעיניו של אורח, ממש כמו אותם נוסעים זרים ששוטטו בארץ במאות הקודמות ותעדו את מראותיה. המבט הופנה כעת לעבר החצר האחורית של החברה והסביבה הישראלית והתצלומים הם על כן מרוחקים וקשים ושואלים באחת גם על תפקידו של הצילום בזירה הישראלית.

שוקה גלוטמן, מתוך "מסע", 1984

שוקה גלוטמן, מתוך "מסע", 1984

בשנות השמונים עת שהתגבשה אמנות צילום ישראלית, נהוג היה להדפיס הדפסים איכותיים, למסגר אותם בפספרטו לבן ולשים אותם במסגרת מתכת מוכספת. זאת הייתה הצהרה על עשיית אמנות שהבדילה את העוסקים בה מהצילום הקיבוצי בכלל ומפטר מירום בפרט והייתה על כן מנותקת מהעשייה המקומית. בתערוכה "מסע" טרח שוקה לנסות ולמצוא איזון בין שני הקטבים הללו: התצלומים הופקו ללא הקפדה יתרה, הם הודפסו במכוון על נייר צילום פלסטי אשר יועד באותה עת לשימוש מסחרי ונתלו על קירות הגלריה ברצף אופקי וללא רווחים כך שנוצר מיצב. בתערוכה הנוכחית מוצגים התצלומים המקוריים שחלקם ניזוק עם השנים. בחרנו להציג אותם כך כדי לשמר את רוח התערוכה המקורית זאת מלבד כמה מקרים שבהם הופקו הדפסים חדשים בשל העובדה כי ההדפסים המקוריים ניזוקו לבלי הכר.

שוקה גלוטמן, מתוך "מסע", 1984

שוקה גלוטמן, מתוך "מסע", 1984

בשנים האחרונות, בעידן הגלובליזציה, התברר לנו כי אלה העוסקים באמנות הצילום בארץ אינם עוד צלמים ישראלים, אלא אמנים ישראלים המתבטאים בצילום. אך עוד לפני כן, במחצית השנייה של המאה העשרים, נעשה בארץ ניסיון רציני ומרתק לבסס אסכולת צילום מקומית. גוף העבודות שיצר שוקה גלוטמן ושחלקו הוצג בתערוכה "מסע" מהווה את אחד הנדבכים החשובים והמעניינים בניסיון זה ועל כן מצאנו שיש חשיבות בבחינה מחדש של אותו פרק נשכח בקורותיו של הצילום המקומי.

שוקה גלוטמן, מתוך "מסע", 1984

שוקה גלוטמן, מתוך "מסע", 1984

Read Full Post »

Older Posts »