Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for the ‘תצלום אחד בלבד’ Category

ב-2005 צילמה דפנה גזית סדרה של הולכי רגל במעברי חציה. בסדרה זאת ניסתה לדבריה ללכוד ולהעצים "רגע שאיננו רגע", כלומר הרף-עין שהוא בנאלי וההיפך מאותו רגע ספקטקולארי שכביכול ראוי לצילום. זה התצלום האהוב עליי מתוך סדרה זאת.

Dafna Gazit, from the series Pedestrians Crossings, 2005

Dafna Gazit, from the series Pedestrians Crossings, 2005

 

התצלום נעשה באמצעות מצלמה אנלוגית בפורמט בינוני מצוידת במבזק ועל גבי סרט 6X7. דפנה עמדה מצד שני של מעבר החצייה וצילמה את האנשים שניצבו מולה כשהיא אוחזת את המצלמה ביד ומתבוננת מטה אל העינית. המצולמים בסדרה הגיבו באופן שונה: חלק התרעמו, חלק חייכו והתכוננו לצילום ואחרים – כמו האנשים בתצלום זה – בכלל לא שמו לב.[1]

בתצלום נראה מעבר חציה עם אי תנועה באמצע. ממולנו ניצבות שתי נשים צעירות הנראות מהחזית: האחת בגופיה שחורה, בטנה חשופה, היא נועלת נעלי פלטפורמה, התיק שלה תלוי בהצלבה על הכתף, שתי ידיה בכיסים ולעיניה משקפי שמש. השנייה לובשת חולצה אדומה, נושאת תיק צד שחור, בידה האחת היא אוחזת ספר או עיתון והיד השנייה נתונה בכיס המכנסיים. לעיניה משקפיים אופנתיות. מאחור, מעבר לכביש, ניצב גבר צעיר האוחז בידו תיק גב. גבר(?) נוסף מוסתר כמעט לגמרי על ידי האישה באדום. יש כמעט הקבלה בין שני צירים אותן יוצרות הדמויות, בכל ציר יש אישה בחזית וגבר מאחור. במישור השלישי נראית קבוצה של מכוניות ואוטובוס שגם הם נראים מחזיתם ובתווך שני עמודים של רמזורים המעצימים את הדמויות.

למרות שמדובר בתצלום רחוב, הרושם העיקרי הוא שהצילום נעשה דווקא בתנאים מבוקרים: בתצלום אין כמעט צלליות והכל נראה סטרילי כל כך; אלה דברים כמעט בלתי אפשריים בארץ! הרושם הוא של מציאות אידיאלית-מלאכותית שאנחנו מכירים בעיקר מהפרסומות ורושם זה מועצם משום שהדמויות והמכוניות נראים כאילו התייצבו שם בחזית לפני הצלמת ממש על פי בקשתה. הנתק בין הדמויות יוצר ניכור מלאכותי שמודגש בשל הקפאת הרגע. למעשה, למרות שהצילום נראה כך, הוא לא טופל כלל והאפקט המיוחד שבו נוצר בשל צירוף מקרים שהביא לתנאי תאורה מסוימים: האור הטבעי נשבר והתפזר בזכות עננים בלתי צפויים של חודש יוני והושטח עוד יותר בזכות תאורת המבזק.

שתי הנשים הצעירות שנלכדו בעדשת המצלמה שונות כל כך האחת מהשנייה, אך שתיהן נצבות בחזית בטוחות בעצמן ונונשלנטיות, כל אחת מהן מעין גרסה עכשווית ל"חירות על הבריקדות". לעומתן הגבר שברקע, נראה פגיע, חלש ומכונס בעצמו.

[1] תנוחת הצילום במצלמה בפורמט בינוני כשהמצלמה מוחזקת בצמוד לבטן של הצלמת, היא פחות מאיימת מתנוחת "הירי" של רוב המצלמות וממילא איננה מוכרת לרוב האנשים. כיום רוב התצלומים נעשים באמצעות מכשירים דיגיטליים אותם אנחנו בכלל מחזיקים הרחק מהפנים.

Read Full Post »

החלטתי לפתוח מדור חדש בבלוג שיקרא "תצלום אחד בלבד". בכל פעם אבחר תצלום אחד, על פי רוב של צלם ישראלי, ואנתח אותו מבלי להביא ברשומה דימוי נוסף. החלטתי להתחיל מהתוכי של עדי בצלאל, תצלום שכבר הרבה זמן חיפשתי תירוץ כדי לכתוב עליו.

עדי בצלאל, תוכי, 2011, תצלום צבע, הדפסה על נייר פיין ארט, 100X70 ס"מ

עדי בצלאל, תוכי, 2011, תצלום צבע, הדפסה על נייר פיין ארט, 100X70 ס"מ

המדובר בתצלום בפורמט של מלבן ניצב שבמרכזו נראה תוכי. ניתן לזהות היטב את מתאר גופו, אמנם ראשו בקושי נראה, אך כנפיו וזנבו ברורים. מכיוון שאין פרטים נוספים בתצלום מלבד התוכי עצמו, נראה שהוא מרחף בחלל.

התוכי ממוקם במרכז הקומפוזיציה. הוא צבעוני מאד, הצבעים חזקים ומנוגדים, אך נוצר גם מעבר הדרגתי מצבע לצבע המזכיר תיאורים חזותיים של שבירת האור בפריזמה. על גופו של התוכי בולט מאד הדגם (pattern)  שיוצרות הנוצות. הוא מואר ממקור אור אחד שמגיע מצד ימין ומוצג כנגד רקע כהה, אמצעי שהוא מאד בארוקי. ציירי בארוק בכלל וציירים פלמים והולנדים בפרט הרבו להשתמש באמצעי הזה ומאד מפורסמות הדוגמאות של יאן ון אייק המתאר "גבר עם טורבן אדום" (אולי דיוקן עצמי) על רקע כהה, או המקרה המפורסם קצת יותר של "נערה עם עגיל פנינה" של ורמר.

הצופה מזהה ללא קושי שזה תוכי והאמנית גם מצהירה על כך בכותרת. תוכי הוא יצור אקזוטי ומרגש. הוא צבעוני ויפה ומייצג ארצות טרופיות רחוקות שהן במידה רבה עדיין בלתי מושגות. התוכי שכיח באמנות המערבית והוא תמיד אמביוולנטי מבחינת משמעותו: מחד הוא ייצג עושר ואקזוטיקה ולכן אנשים אהבו להכניס הביתה תוכים כחיות מחמד וגם ביקשו מציירים לתעד אותם כך. מאידך בשל הצבעוניות והקולניות שלו נתפס התוכי כמייצג את יצר הרע בכלל ואת היצאניות בפרט. לפני שהומצאו אורות הניאון שימשו תוכים רעשנים בכלוב כדי לסמן בתי בושת פעילים ובאמנות הנוצרית נהוג לתאר דמויות צנועות (ובעיקר את המדונה) כשהן שולטות בתוכי ומאכילות אותו.

כוחו של הצילום בכך שזה לא תוכי ממש, שכן ראשו אינו נראה והוא מוצג נטול מהקשר. זהו תוכי אבל כעת הוא יכול להיות כל דבר.

 

Read Full Post »