Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for the ‘הספריה’ Category

כבר כתבתי כאן כמה פעמים על מיעוט ספרי הצילום בישראל ועל הצורך לתעד את ספרי הצילום שכן יצאו בארץ בשל נדירותם. ספר נדיר שכזה הוא הספר "נקודת מוצא" של הצלם ברוך רביב שראה אור בהוצאת ספריית פועלים ב-1990 עם הקדמה מאת הצלם והמורה יוסף כהן.

ברוך רביב, כריכת הספר "נקודת מוצא", 1990

ברוך רביב, כריכת הספר "נקודת מוצא", 1990

ברוך רביב נולד בארץ בשנת 1935, גדל במושב גיבתון וב- 1953 הצטרף לקיבוץ נחל עוז,שם חי במשך שנים רבות; כיום הוא מתגורר בקיבוץ ארז.במקביל לעבודתו בחקלאות החל לצלם ולתעד אירועים בקיבוץ. למד צילום ב"בצלאל' ו"קמרה אובסקורה". משנות השישים ועד שנות השמונים הציג באופן פעיל בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות. תצלומים משלו מאיירים את ספרי הילדים "מסע לארץ הגשם" של דבורה עומר (1968) ו"בת הנילוס" של צביה גולן (1985).

ברוך רביב, נערות בממילא, ירושלים, 1979 (עמ' 20)

ברוך רביב, נערות בממילא, ירושלים, 1979 (עמ' 20)

הספר כולל תצלומים שנעשו במהלך כשלושים שנה, מראשית שנות השישים ועד לשלהי שנות השמונים. הוא כולל קבוצה מובחנת של תצלומים מקיבוץ נחל עוז, קבוצת תצלומים ממרחב עזה וממצרים ותצלומים מנסיעות בעולם שנעשו ברוח תצלומי "משפחת האדם".

ברוך רביב, חריש. ליד עזה, 1979 (עמ' 24)

ברוך רביב, חריש. ליד עזה, 1979 (עמ' 24)

בין קבוצות התצלומים שזורים טכסטים ובהם קטעי זיכרונות של ברוך שחלקם עוסקים גם במקומו של הצילום בהווייתו:

"אני מוצא את עצמי אחר הצהריים של יום סתווי יושב ולוגם קפה בביתו של ר' ראובן בשכונת מאה שערים. ראובן הוא 'מלמד' של דרדקים בישיבה שבשכונה. אני וראובן חלוקים ביננו בתפיסת עולמנו ומשתדלים שלא להכביד איש על רעהו. ראובן מצלם הרבה בשכונה שבה הוא חי. גם אני אוהב לצלם שכונה זו, אני סובב בסמטאותיה והולך מוקסם. זקנים נשים וטף ממלאים את המרפסות והחצרות. גברים הולכים או חוזרים מהתפילה. אני זר בשכונה והכל בוחנים אותי במבטם. יש שאינם מוכנים להחשף לעיני כל, לאחרים אין הדבר מפריע כי אני מצלם".

ברוך רביב, בית קברות. עזה, 1977 (עמ' 36)

ברוך רביב, בית קברות. עזה, 1977 (עמ' 36)

האלבום נחתם בתצלום של שתי דמויות היוצאות ממדרגות נעות, תצלום המזכיר את  A Walk To The Paradise Garden של יוג'ין סמית אשר חתם את הספר והאלבום המיתולוגי "משפחת האדם".

ברוך רביב, מדרגות נעות. שדה התעופה קנדי, ארה"ב, 1975 (עמ' 57)

ברוך רביב, מדרגות נעות. שדה התעופה קנדי, ארה"ב, 1975 (עמ' 57)

הספר "נקודת מוצא" צף ומופיע מדי פעם בחנויות לספרים משומשים ובאתרי האינטרנט שלהן. ספר זה הוא פיסת היסטוריה נדירה לחובבי הצילום הישראלי וחובבי התרבות הישראלית ואני ממליץ לרכוש אותו; אני כבר עשיתי כך.

ברוך רביב, ילדים בגן העיר. פריס, צרפת, 1963 (עמ' 55)

ברוך רביב, ילדים בגן העיר. פריס, צרפת, 1963 (עמ' 55)

Read Full Post »

ספרי צילום הם תחום מפותח ואהוד בארצות המערב אך למרבה הצער ומכל מיני סיבות אין הדבר כך בארץ. אצלנו לא נוצרה ואף פעם לא התקיימה תרבות מפותחת של ספרי צילום. על כן כל ספר צילום ישראלי שיוצא לאור הוא חגיגה, על אחת כמה וכמה כאשר רואים אור ארבעה ספרים ביחד. לפני יותר משנה הקים הצלם יגאל פליקס את "קליידוסקופ" שהוא סטודיו לצילום והוצאה לאור בעיר התחתית בחיפה. אחת המטרות הראשונות שהוא שם לעצמו היא להדפיס ארבעה ספרי צילום של צלמים חברי קבוצת P6 שהוא נמנה עליה. בימים אלה רואים אור ארבעה ספרי צילום בחמישה כרכים שהם שילוב בין הפורמט של Photobook במובנו המוכר לבין ספר אמן במהדורה מוגבלת, ממוספרת וחתומה.

יגאל שם טוב, מתוך "אלבום התצלומים 80-79"

יגאל שם טוב, מתוך "אלבום התצלומים 80-79"

הספר הראשון הוא ספרו של הצלם הוותיק יגאל שם טוב שנקרא "יגאל שם טוב: אלבום התצלומים 80-79" והוא נחלק לשני כרכים עטופים בג'קט. הספרים כוללים שני סוגי עבודות: האחד הם תצלומי נוף או ליתר דיוק תצלומי סביבה באנאליים. אלה צילומי נוף במובן הרחב של המלה, הכוללים גם דמויות ודיוקנאות ספונטניים של אנשים ברחוב. הסוג השני של תצלומים נעשו בהשראת מה שיגאל קורה בשם "צלמי משפחה".

יגאל שם טוב, מתוך "אלבום התצלומים 80-79"

יגאל שם טוב, מתוך "אלבום התצלומים 80-79"

בעת שצולמו העבודות הללו, בשלהי שנות השבעים, עבד יגאל מעבדה לפיתוח תמונות והוא יצא לצלם בהשראת התצלומים הסתמיים והרעים שנתקל בהם במהלך עבודתו. בעבודות אלה היה ליגאל שם טוב תפקיד מרכזי בהגדרה המחודשת של תפקיד הצילום במרחב הישראלי. בתצלומיו נכרת התבוננות עניינית עד כאב, כמעט אגבית, אנטי-הירואית, כמעט קרה, במציאות הישראלית. פרסום הספר של יגאל שם טוב הוא אירוע חגיגי אם לא היסטורי שכן זהו של ספר שתוכנן מזמן ולא הצליח לראות לאור במשך שלושים שנה!

 _MG_5547

הספר הבא הוא של הצלמת אורית סימן טוב וכותרתו "אורית סימן טוב: מה שיש סביבנו". הספר מרכז תצלומים שנעשו במשך כעשור והמתעדים את אופן הבילוי של הישראלי הממוצע. התצלומים מציגים את ההמונים המתקהלים, מתגודדים ומבלים בצוותא בפרקים לאומיים, בבתי מלון ובחוף הים. הקומפוזיציות מרהיבות העין הנפרשות אל האופק, נראות כאילו הצלמת ביימה את הקהל וזה התפרש בנוף כדי לשרת את רצונה; אלה מעין תמונות ברויגליאניות של "תיאטרון העולם". התצלומים מציגים טכסי פולחן משותפים המתרחשים באתרים היסטוריים-דתיים ולעיתים דרים בהם בכפיפה אחת העבר וההווה.

אורית סימן טוב, הייאט ים המלח, 1997

אורית סימן טוב, הייאט ים המלח, 1997

שני הספרים הנוספים הם של יגאל פליקס. הראשון נקרא "יגאל פליקס: 443, 2, 1". זהו הפרויקט היחיד מבין הספרים הללו שנוצר מלכתחילה כספר במהדורה מוגבלת שהיווה את פרויקט הגמר של יגאל בבצלאל. זהו ספר מסע שיוצא מירושלים, עושה את הדרך לאורכה של הארץ ומסתיים בפאתי חיפה לאורך הכבישים שמספריהם מהווים את הכותרת. הנוסע-צלם משוטט לאורכה של הארץ ומתעד אותה בפריימים מונומנטאליים, לעיתים הזויים, המספרים את שעבר על הארץ בשנים האחרונות, כמו למשל בתצלום המתאר את הגזלן המתנחל לו ביער בן שמן (פרט על הכריכה).

 _MG_5534-2

הספר כולל חתך יפה של הארץ המקיף את כל מעגל החיים: דיוקנאות של אנשים חולפים, כבישים, תחנות הסעה, אנשים בדרך, בתים, עזובות ו-בתי קברות. יש בתצלומים גם חתך חברתי מעניין שמגיע לשיא בניגוד שבין המשפחה מקיסריה לבין האיש המלקט שאריות מתכת בפאתי אור עקיבא הסמוכה. התצלום שמסכם היטב את התהליכים שעברו על הארץ בשנים האחרונות מתאר את מחלף הסירה ובו נראית בצד אחד  דמותו של הרצל המביטה לעבר סמלה הגדול של חברת מקדונלדס הניצב בגאון על הבניין שמעבר לכביש.

יגאל פליקס, מחלף הסירה, הרצליה, 2006

יגאל פליקס, מחלף הסירה, הרצליה, 2006

הספר האחרון נקרא "יגאל פליקס: מופע ירושלים" וזהו גוף עבודות שכבר כתבתי עליו כאן. לספרים הללו יש חשיבות עצומה לא רק מבחינה אספנית אלא גם מבחינה היסטורית. הספר של יגאל שם טוב מתעד תצלומים לא מוכרים השייכים לשלב של התגבשות הצילום כאמנות בארץ. הספרים של אורית ויגאל מציגים שלב מכריע אחר בהתפתחות הצילום הישראלי המתפקד כחלק מהזירה הגלובלית. ביום חמישי ה-3/4 יתקיים ערב השקה לספרים בגלריה חנינא בתל אביב.

Read Full Post »

פעם כשהעולם היה קטן יותר ונטול אינטרנט, אהבו מו"לים להוציא אלבומי צילום תחת הכותרת של "יום אחד בחיי…". אינני יודע מתי נוסד הז'אנר הזה, אך הוא הגיע לארץ מתישהו בשנות השמונים של המאה שעברה ובארץ צולמו לפחות שני אלבומים כאלה שראו אור בחו"ל. אחד מהם נקרא The Israelis והוא ראה אור בהוצאת אברהס המפורסמת מניו יורק ב-1985. הוא כולל תצלומים שצולמו ביום אחד בחודש מאי של אותה שנה. אני מביא כאן מבחר של חמישה תצלומים שאהבתי במיוחד.

The_Israelis

פנינה מרקמן, רח' שינקין, תל אביב, 1985

פנינה מרקמן, רח' שינקין, תל אביב, 1985

Glotman_Shuka_Holit_1985

שוקה גלוטמן, יבנה, 1985

אבי גנור, תצלום אופנה, 1985

אבי גנור, תצלום אופנה, 1985

מירי דוידוביץ', תל אביב, 1985

מירי דוידוביץ', תל אביב, 1985

ראובן קסטרו, התחנה המרכזית הישנה, תל אביב, 1985
ראובן קסטרו, התחנה המרכזית הישנה, תל אביב, 1985

Read Full Post »

ארצנו לא התברכה בספרי צילום רבים, אחד הראשונים שבהם היה הספר "כאן ומכאן" של הצלם גבריאל פלטי איש קיבוץ הזורע. הספר ראה אור ב-1984 בהוצאת ספרית פועלים והוא מלווה בטכסטים של אהוד דור. לספר יש פתיח מאת נתן יונתן והקדמה של הצלם והיסטוריון הצילום איל און.

Palti_Cover

גבריאל פלטי (פלאום) נולד בברלין ב-1935 ושנתיים אחר כך היגרה משפחתו לסן פרנציסקו. הוא למד אמנות במכון IOF בשיקגו ובין השנים 1956 ו-1958 שימש כצלם צבאי בצבא ארה"ב. ב-1959 עלה לארץ והתיישב בקיבוץ הזורע שם שילב כל השנים בין עבודה וצילום. הוא נפטר בקיבוץ בשנת 2001 ובאותה שנה נערכה לכבודו תערוכה רטרוספקטיבית במוזיאון וילפריד ישראל שבקיבוץ.

Palti_Gas Station

"תמונותיו של גבריאל מתארות מקום/מרחב מאד מוגדר בו הוא חי זה 25 שנה. הוא היה בין אלו שלקחו חלק בבניתו ובעיצובו של קיבוץ הזורע. אין כל ספק כי התמונות מתייחסות למקום מאוכלס ושוקק חיים, מקום המשתנה ומתהווה. הרגשה זו קיימת ושרירה גם ללא התמקדות על דיוקנאות אנשים." (איל און)

Palti_Entrance

"גבריאל משדר בתמונותיו זיקה עמוקה ואהבה עזה לקיבוץ מבלי לגלוש לרגשנות יתר. הוא מתמודד עם הקלישאה באמצעות סלקציה קפדנית, איזון ובעיקר מינון נכון של הנושאים המטופלים. ברגישות רבה הוא לוקח את הבנאלי, המצוי והיום יומי והופך אותם לחוויה חזותית גדושת יופי מסתורין וסקרנות" (איל און)

Palti_Bicycle

"לכאורה עצמים. חיי נעים בהם ובסמוך אליהם.

מכיוון שאדם אינו אורח הבא לביקור אצל עצמו, איני מעלה בזכרוני פעמים הרבה, בהן ניצבתי בפוזה של תייר מתפעל ומופתע. אך עשוי אני, אף זאת לעיתים קרובות (ואולי בשל כך), לגלות מה שלא ניתן בראייה חטופה. דברים שדומה שסמויים מן העין.

זכרון ימי בראשית, הקמת 'הנקודה', נטיעת היער ושאר המעשים המופלאים, הולך ומתפוגג אל חוגו של מיתוס השקט, אל האגדות של זקני המקום. היום, במבט מפויס, שאינו עומס עמו הקבלות אל ימים אחרים, במבט של כאן ומכאן, יכול אני לרשום במרומז, בהיסוס, בריחוף ובגמגום, כמה רישומי נוף" (אהוד דור)

Palti_Music Room Palti_Silo

Read Full Post »

Older Posts »