אמא אדמה

לאחרונה נתקלתי בשתי עבודות של צלמות ישראליות שעוררו אותי לחשוב על הקשר חובק התרבויות (כנראה) בין האישה לבין האדמה, המתמצה בביטוי "אמא אדמה". אף על פי שלא ניתן למצות את הנושא הזה ברשומה קצרה, מצאתי שיש טעם בכל זאת להביא את שני התצלומים הללו ולמקם אותם ביחס לעבודות של שתיים מהצלמות הראשונות שצלמו ברוח זאת.

רעות אבישר, מתוך הפרויקט: תשעה קבין יופי, 2011

בתצלום הראשון של הצלמת רעות אבישר נראית אישה חצי עירומה הרוכנת מעל שדה חרוש ומתבוננת לעבר הצופה. ברקע, בקצהו של השדה המעובד, נראית רצועה של "טבע פראי" המורכבת מקוצים, עצים וחורבה נטושה. האישה, שפלג הגוף התחתון שלה חשוף וקרוב לרגבי האדמה הממתינה לזריעה, נראית כמקיימת מעין טקס פריון. העירום החלקי שהוא מאוד "לא אמנותי", הגרביים המלוכלכות והמבט המתריס מסיטים אותנו מהפיתוי הרומנטי לעבר מימד ארצי ופראי יותר. בתצלום יש על כן בעת ובעונה אחת גם יסוד אירוטי-קמעי וגם יסוד עכשווי ומתגרה. תצלום זה היווה חלק מפרויקט הגמר של רעות במחלקה לצילום בבצלאל (2011). בימים אלה לומדת רעות לתואר שני בביה"ס שליד המכון לאמנות בשיקגו, ארה"ב.

נעמה שריד מלטה, מישורים עד קצה העין, ואבק קם, כפי שרק בני אדם קמים נגד גורלם, 2011

התצלום של נעמה שריד-מלטה, ששמו לקוח מתוך פואמה של יהודה עמיחי, הוא חלק מגוף עבודות נרחב של תצלומים מבוימים בעלי אסתטיקה מוקפדת בהם מצלמת נעמה את עצמה בבית או בטבע. תצלום זה נעשה בעין הוד, לאחר השריפה, ובמקרה זה מייצגת האישה גם את היכולת של הטבע לשקם את עצמו. נעמה מדברת במפורש על ההשפעה הרומנטית בכלל ושל ק. ד. פרידריך בפרט.

לפי התפיסה היוונית הקדומה קיים דור של אלים קדמונים המבטא את יסודות הטבע הראשוניים. זוג האלים השליטים בתקופה זו היו גאיה או גיאה, היא "האדמה" (Gea, Gaia) ובעלה אורנוס, "השמיים". בתקופה זו העולם היה מאטריארכלי, גאיה הייתה השליטה הדומיננטית והייתה מזדווגת עם אלים רבים אחרים בעוד אורנוס היה נאמן לה. המקבילה הרומית לגאיה הייתה האלה טרה (Terra) ושמה משמש אותנו עד היום לציון אדמה או ארץ.

גאיה-טרה נתנה את השראתה באמנות המערבית לדמות אישה ששימשה פרסוניפיקציה לארץ ולפריון היא "אמא אדמה". אין הרבה אמנים שעשו שימוש יצירתי יותר בדמות זאת מאשר רובנס, כמו למשל בציור בו הוא מציג את אמא אדמה מתאחדת עם גבר המייצג את המים (אל נהר). במקרה זה יש לאלגוריה גם משמעות מקומית: האישה מייצגת גם את עירו של האמן אנטוורפן המתאחדת עם הנהר סחלדט (Scheldt) שלגדותיו היא צמחה. בתמונה נראית "אמא אדמה" כשהיא אוחזת קרן שפע ובה פירות וירקות מכל טוב הארץ.

Rubens, Union of Earth and Water, c. 1618, o/c, 222.5x180.5 cm, St. Petersburg, Hermitage

דמות האישה העירומה המייצגת את פריון האדמה ואת כל המשמעויות הנגזרות מכך הופיעה לראשונה בתצלומים בראשית המאה ה-20 והיא בולטת בעיקר בתצלומיהן של שתי צלמות פיקטריאליסטיות – האמריקאיות אליס בואטון ו-אן בריגמן.

Alice Boughton, Dawn, 1909

הצלמת אליס בואטון (1866-1943) הייתה חברה בקבוצת הפוטו-ססשן של אלפרד סטיגליץ. לפרנסתה עבדה כצלמת דיוקנאות והפעילה בניו יורק סטודיו מצליח; כאמנית הרבתה לצלם תמונות בעלות אופי פיקטוריאליסטי בהן בולטים תיאורים של נשים וילדים עירומים בחיק הטבע המדגישים את אופיו הבראשיתי והתמים. הנשים ייצגו – בהשראת תולדות האמנות – אלגוריות שונות. באחד התצלומים המפורסמים שלה נראית מגבה אישה עירומה האוחזת בבועה ומייצגת את "השחר". במיתולוגיה היוונית ייצגה את "השחר" האלה אורורה (Aurora). התצלומים של אליס בואטון עשויים להיראות נאיביים משהו במושגים של היום, אך בשעתו היו אלה תצלומים פורצי דרך ו-בואטון נחשבת לאחת הצלמות החשובות מבין אלה שהפכו את הצילום לאמנות לגיטימית בארה"ב בתחילת המאה ה-20.

Anne Brigman, Finis, 1912

גם הצלמת אן בריגמן (1869-1950) הייתה חברה בקבוצת הפוטו-ססשן של אלפרד סטיגליץ ונמנית עם ראשוני הצלמים-האמנים בארה"ב ובכלל. בתצלומיה הרבתה להציג נשים עירומות בטבע בראשיתי כשהן עולות מתוך גזעים מבוקעים או מתאחדות עם מתארי סלע. התצלומים נעשו באתרים שנבחרו בקפידה והם תוצר של העמדות מדויקות. אן בריגמן גם נהגה להעניק לתצלומים כותרים ליריים שחלקם בלתי נשכחים ("The Soul of the Blasted Pine"). למרות שהיו מתוכננים בקפידה אין להבין את התצלומים של אן בריגמן כיצירות רומנטיות. הנשים בהן הוצגו כיצורים משוחררים בתוך עולם פאגאני וככאלה היה בהן מימד מתריס מובהק כנגד הממסד הגברי.