תערוכת הצילום שזכתה למבקרים הרבים ביותר בהיסטוריה היא "משפחת האדם" (The Family of Man) שאצר אדוארד סטייכן במוזיאון ה-MOMA בניו יורק ב-1955. קטלוג התערוכה הוא הקטלוג הנמכר ביותר של תערוכת צילום אי פעם. תערוכת "משפחת האדם" הוצגה בישראל ב-1958 וגם כאן זכתה לכמות מבקרים חסרת תקדים. גם בישראל היה קטלוג התערוכה פופולארי מאד ונכח בבתים רבים. ההשפעה של התערוכה והקטלוג על מעמדו של הצילום בעולם ובישראל הם חסרי תקדים.
בעקבות הצלחתו של קטלוג התערוכה הופקו עשרות ואולי מאות קטלוגי follow-up, שהמפיקים שלהם ניסו לרכב על גל ההצלחה הכלכלית של "משפחת האדם". עיקר הצלחתה של התערוכה היה בזכות תצלומים שהיו בדרך כלל סנטימנטליים ואופטימיים, הדגישו את המאחד והשווה בין בני האדם באשר הם ופנו למכנה משותף רחב מאד.
Children of Many Lands, Cover Image by Hanns Reich, Yugoslavia
בבתים רבים בישראל של שנות השישים והשבעים לא היו ספרים רבים. לא היו האמצעים הכלכליים לכך ולא היה פנאי מכיוון שכולם היו טרודים במלחמת ההישרדות. בבית הורי היו באופן יחסי די הרבה ספרים, בהם גם ספרי צילום, אבל אני לא זוכר את קטלוג "משפחת האדם". מאידך אני זוכר בוודאות את אלבום הצילום Children of Many Lands, שהיה אחד מאותם קטלוגים שנישאו על הגל הסנטימנטלי של "משפחת האדם". קטלוג זה התמקד בתצלומים של ילדים כמבטאים את השאיפה לעתיד טוב יותר, אספקט שזכה להדגשה בחלקו האחרון של קטלוג "משפחת האדם" הנחתם כזכור בתצלומו האלמותי של יוג'ין סמית "ההליכה לגן עדן".[1]
No. 19, Peter Nielsen, Denmark
הספר כולל כמה תצלומים שהשתתפו בתערוכת "משפחת האדם", עושה שימוש בתבנית דומה הכוללת ציטטות ממקורות ראשונים והעמדה מגמתית של התצלומים. הספר הופק על ידי צלם ומו"ל בשם הנס רייך (Hanns Reich) וראה אור ב-1958. כילד דפדפתי בו אינספור פעמים, אני מכיר בו כל פריים והצילומים נצרבו חזק בזיכרוני. בעקיפין נצרבה בי גם רוח "משפחת האדם" שלא ניתן כנראה לחמוק ממנה.
חזרתי לדפדף בספר ובחרתי מתוכו כמה מהדימויים שזכורים לי במיוחד וניסיתי להסביר לעצמי, במבט לאחור, מדוע הם כל כך משכו את תשומת ליבי. התצלום של פטר נילסן מדנמרק היה אז ונותר גם היום מוזר בעיני. בתור ילד בהיתי שעות בזוג הנושא את ילדו בתוך משהו שנראה כמו kitbag. זה היה נראה לי אז מוזר וקר… זה נראה לי כך גם עכשיו. תצלום כזה מוכיח שלמרות העובדה שאנשים מגדלים ילדים בכל מקום בעולם, אופן הטיפול בילדים מושפע מהסביבה התרבותית, וזאת גם אחת הטענות השכיחות נגד הצגת אחדותה של "משפחת האדם".
No. 23, Henri Cartier-Bresson, France, for Magnum
שמחתי לגלות בדיעבד שאהבתי את התצלום של אנרי קרטייה-ברסון, המציג ילד הנושא שני בקבוקי יין, עוד הרבה לפני שידעתי את חשיבותו של צלם זה. יש משהו כל כך קולע ובלתי אמצעי בתצלום הזה. יפה במיוחד הוא הקשר המיוחד שנוצר בין הילד הממוקד בחזית ולבין שתי הילדות המטושטשות בעומק. הניגוד בין בגדיו הפשוטים של הילד לאושר שהוא מקרין התאימו מאוד לרוח התקופה.
No. 63, Bruno Mooser, Austria
את התצלום של ברונו מוזר האוסטרי אהבתי כילד כי הוא היה אוניברסאלי וקל לקריאה. במבט לאחור אני מניח שהטיפול המדויק בפריים והמיקוד הבררני של התצלום תרמו לכך לא פחות.
No. 69, Unknown AP photographer, Korean Refugee Child being searched for Weapon
התצלום של הילד הקוריאני שעובר חיפוש היה אולי המטריד ביותר בספר הזה. לא יכולתי אז להסביר לעצמי את הניגוד בין האיש הגדול המתכופף כדי לחפש על גופו של הילד הקטן והתמים למראה. התצלום זה היה טורד משום שהדימוי שבו הפך את מערכת היחסים הנורמלית בין מבוגר לילד וכילד הייתי רגיש לזה במיוחד.
No. 116 and Back Cover, Werner Bischof for Magnum
הספר נחתם בתמונה סנטימנטלית במיוחד של ורנר בישוף, עוד צלם שלימים הבנתי את חשיבותו. על הכריכה האחורית מופיע תצלום של ילד יפני המביט מהחלון וצופה כביכול לעבר עתיד טוב יותר. קטלוג תערוכת "משפחת האדם" ונספחיו הם עדיין קטלוגים פופולאריים מאוד, וזה כנראה אומר משהו.
[1] בנקודה זאת חשוב להזכיר כי כבר בשנים הללו היו צלמים שצילמו ילדים ובניגוד לאלבום הזה, עסקו בנושא של הזנחת ילדים. כך למשל הצלמת מריון פאלפי שפירסמה ב-1952 את ספרה Suffer Little Children. כמה עבודות שלה נבחרו לתערוכת "משפחת האדם" ועוררו פולמוס.
מעניין וגורם לרצות לקרוא עוד בנושא. מרגיש כמו פרק אחד מתוך כמה, מתי יופיעו הפרקים הבאים?
קלטת היטב את הדברים אורית. חלק מהדברים יתפרסמו כאן בהמשך וחלק בפורמטים קצת יותר אקדמיים (מה לעשות אני חייב!) בהמשך.
יוחאי, איזה יופי של נושא. אני מניחה/מקווה שכולנו נוכל להוסיף שמות ל'ספריה זו'. על מדפי עומדThe World is young. By Wayme Miller , ridge press book, 1958
הצלם עקב אחרי חיי 4 ילדיו בבית ובכל מקום. עם פרק לכל ילד ולכמה נושאים.
The World`s family Photographs by Ken Heyman, A pound Press book, 1983
אנשים מכל העולם והספר מוקדש למרגרט מיד.
הזוג שנושא את ילדו בתיק, אינו כה מוזר, בארצות צפון אירופה, בתקופה שלפני חימום מרכזי, נהגו להשכיב תינוקות במשהו שבהולנדית נקרא trapplezak ='שק בעיטות'. באנגלית זה נקרא Bunting הילד המחותל הוכנס למעין שק עשוי מבד חם, שחוזק לכתפיו בכתפיות או כופתר אל חלק/חולצה עליונ/ה. זה שמר על חם גופו של הילד גם כאשר הסיר את חיתוליו בבעיטות. יש לזכור שבתקופה ההיא, לא היה מקובל לגשת אל תינוקות שבכו, אמרו שבכי מחזק אותם. כשהיינו באנגליה בתחילת שנות ה1970, נדהמנו לראו שמניחים תינוקות בעגלותיהם, בחוץ, בשלג, ליד חנויות בתים וכולי..במקרים אלו בגדים כאלה הצילו אותם. מרים
מרים שלום. תודות על הארותייך המחכימות כתמיד. אכן ספריית "משפחת האדם" היא עניפה. הצלם Wayne Miller היה בין השאר אוצר המשנה בתערוכה "משפחת האדם"
http://en.wikipedia.org/wiki/Wayne_F._Miller
מכיוון שאני צאצא של יהדות גרמניה ומכיר היטב גם את הספירה ההולנדית, נתקלתי כבר בכל מיני טכניקות להקשחת ילדים ואני מכיר גם את התיאוריה לגבי הבכי המחזק. הוא שאמרתי.. מוזר
תודה, יוחאי.
הצילומים מאוד חזקים . לצערי במשפחתי לא היה קטלוג "משפחת האדם", לכן לי היה עוד יותר מעניין בתור ההכירות עם חהברה הישראלית.
צילום (דיוקן) של ילד הוא תמיד יותר מושך ומסקרן בפתיחותו, תמימותו. ישנו בו משהו אמיתי.
הוא מספר הרבה יותר על החברה של "המבוגרים".
תודה
ז'ניה שלום
תודה על התגובה
ראיתי את העבודות שלך בתערוכה באונ' חיפה. בהצלחה בלימודים
יוחאי
יוחאי, הרהרתי עוד בעניין הנושא הזה ואני סבורה שאצל רבים מאתנו, אלבומים אלה מילאו את 'חסר התמונות המשפחתי' של הורינו שמהם נגזלו כל התמונות. לי למזלי יש תמונות ששבו אל אמי אחרי המלחמה, וגם כי אבי צילם פה ושם, כך שיש לי תמונות, אבל אני שומעת תגובות של רבים שאין להם. אז סביר מאד להניח שהאלבומים הקנויים הללו מילאו את הריק. ולהערת ז'ניה, אכן התמונות מצולמות על ידי מבוגר וברור שאנו למדים יותר על המצלם/ת מאשר על נושא הצילום. אך אינני סבורה שהילד תמיד תמים, הרבה יותר פעמים הוא אינו מודע לכך שמצלמים אותו ולכן אינו 'מציג' מרים
כן מרים, זה כבר די ברור כעת שהצלחת האלבומים האלה בארץ, היא במידה רבה תוצאה של האובדן בשואה, גם של שני המשפחה עצמם וגם של הזכרונות ובהם אלבומי המשפחה. כמו במרכיבים אחרים של התרבות הישראלית, זוהי סוגיה מאוד משמעותית גם בצילום הישראלי. לנושא של צילום ילדים ותמימות יש גם אספקטים אחרים ולאחד מהם אתייחס בקרוב…